פסק-דין בתיק ת"א 5136-07

העובדות:

התובע, מר גיא לוי  בחור צעיר (26 בתקופה הרלוונטית) (להלן: " התובע"), ביקר לא פעם בפאב "לוינסקי" הנמצא בשד' מוריה 133 בחיפה (להלן: " הפאב").

בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה, הנתבעים היו מנהלי ובעלי ש.ג.א. שירותי מזון בע"מ (להלן: " החברה" או "חברת ש.ג.א."), אשר החזיקה בבעלותה, בין השאר, את הפאב (להלן: " הנתבעים").

ביום 26.12.05 התקשרו התובע והנתבעים בהסכם לפיו התחייב התובע לשלם סך של 250,000 ש"ח בתמורה ל - 10% ממניות חברת ש.ג.א. התובע והנתבעים חתמו על זיכרון דברים ביום 26.12.05 (להלן: " זיכרון הדברים").

על אף שזיכרון הדברים התייחס לחברת ש.ג.א, מעולם לא הועברו מניות חברה זו על שמו של התובע שכן ביום 29.3.06 הוקמה חברה חדשה, חברת ש.ג.א. שירותי מזון (2006 ) בע"מ (להלן: "חברת 2006") כאשר 90% ממניות חברה זו נרשמו על שמו של הנתבע 1, מר רון ארגוב (להלן: " ארגוב" או " נתבעים") ו - 10% ממניותיה נרשמו על שמו של התובע.

ביום 25.4.06 חתמו התובע והנתבע 1 על כתב ערבות מתמדת לכל חוב של חברת 2006 בבנק מרכנתיל דיסקונט במרכז הכרמל.

ביום 9.8.06 הודיע התובע באמצעות בא כוחו עו"ד גפני על ביטול העסקה וביטול זיכרון הדברים, ומכאן תביעה זו להשבת הכספים אותם שילם התובע לנתבעים.

הנתבעים 1 - 3 היו בתקופה הרלוונטית לתביעה מנהלי הפאב.

הנתבע 4 - היה מנהל החשבונות של חברת ש.ג.א. הישנה ושל חברת 2006 החדשה. בדיון הוכחות שהתקיים בפני ביום 25.11.2010 הודיעו הצדדים כי הסכימו כי התביעה כנגד הנתבע 4 תימחק ללא צו להוצאות.

טענות הצדדים:

טענות התובע בתמצית:

1.                  בבירורים מוקדמים שערך התובע לקראת כריתת ההסכם, קיבל התובע מידי הנתבעים 3 ו - 4 דוחות רווח והפסד של חברת ש.ג.א לחודשים אוקטובר ונובמבר 2005, מהם למד כי גם אם הם אינם מראים על רווחים גדולים הם אינם מראים על הפסדים וחובות.

2.                  הנתבע 4 הוצג בפני התובע על ידי הנתבעים כרואה חשבון של החברה למרות שכלל אינו רואה חשבון במקצועו.

3.                  הנתבעים 3-4 ציינו בפני התובע כי הדוחו"ת הנ"ל הינם דוחות ממוצעים, המייצגים חודשים לא חזקים בפאב, והבטיחו לתובע כי מדובר בעסק רווחי עם פוטנציאל רווח עתידי גדול.

4.                  במסגרת המשא ומתן הוטעה התובע על ידי כלל הנתבעים, עת אמרו לו כי הפאב הינו "עסק חי" אשר אינו "סובל" מקשיי נזילות כלשהם ואף מניב ברווחים, בעוד במציאות הייתה קיימת הגבלת אשראי של החברה בבנק, עובדה זו לא הוזכרה מעולם בפני התובע.

5.                  מעיון תדפיס רשם החברות עולה כי לחברת ש.ג.א הייתה בעלת מניות אחת, הגב' שגית אזולאי, ככל הנראה אחותו של הנתבע 3.

6.                  ביום 25.4.06 התבקש התובע על ידי הנתבעים לחתום על כתב הערבות כאשר הנתבע 1 הבטיח לו כי ערבותו לחובות החברה מוגבלת עד לסך של 10% מחובות החברה, דבר שרק מאוחר יותר התברר כלא נכון, דהיינו שכן התובע חתם על כתב ערבות מתמדת לכל חודש.

7.                  התובע למעשה שילם סך של 250,000 ש"ח לכיסוי חובותיה של חברת ש.ג.א., בעוד שהמצג היה כי הוא משלם עבור המניות, בניגוד למצגים המפורשים שהוצגו על ידי הנתבעים לפיהם התובע נכנס לעסק רווחי.

8.                  הנתבעים הטעו את התובע ונהגו בחוסר תום לב קיצוני במסגרת המשא ומתן לקראת כריתתו של הסכם רכישת המניות ואלמלא פעולותיהם אלה, התובע לא היה נקשר בהסכם זה.